להיות בתוך הפולס

metronome

מעבר לסגנונות מוסיקה/נגינה, מעבר לתיאוריה או טכניקה או הכרת הגיטרה, סולמות, מודוסים ופירוקים, יש דבר אחד עקרוני שמאחד הכל. הדבר הזה הוא טיים! או בשפה פשוטה קצב. זה מה שגורם לנגינה להישמע נקיה ומדויקת וזה מה שגורם לנגנים להישמע ביחד.

מה שמאחד נגנים ליחידה אחת זה לא בלוז או ג'אז או פיוז'ן או רוק או טכניקה, אלא טיים ו"הסכמה" בין הנגנים על קצב אחד שמשותף לכולם.

אין קשר בין טיים לגרוב! גרוב זה הרגשה כמו הרגשה של סווינג או שאפל או פאנק. אפשר לנגן עם גרוב אבל עם חוסר טיים מוחלט. ולהיפך עם טיים אבל בלי גרוב.

אין כל כך מה לדבר על גרוב כי זה כמו לדבר על לנגן עם רגש. או שיש את זה או שאין את זה.

על טיים אפשר להתאמן ולהיות ער ומכוונן לזה. טיים משיגים עם מטרונום!

המטרונום הוא החבר הכי טוב של הנגן. הוא תמיד יגיד את האמת, תמיד ישפר את המצב. ותמיד ישים את הנגן במקום...תרתי משמע.

אז במקביל לכל התיאוריה, הג'אז, הפיוז'ן והבלוז, חובה להתאמן עם מטרונום כל הזמן. זאת השקעה לטווח ארוך וככל שמתחילים יותר מוקדם ומשקיעים יותר כך הרווח יגדל.

יש מגוון עצום של דרכים להתאמן עם מטרונום. הצעדים הראשונים זה להבין חלוקות קצביות (שלם, חצאים, שמיניות, חלקי 16, חלקי 32, טריולות ועוד).

כשמנגנים עם מטרונום, המטרה היא להגיע לדיוק בו הנגינה והמטרונום הם אחד.